דיוקן סוכריה

דיוקן סוכריה: רדי מייד עם תוספות. 1996

בטקס פתיחה רב רושם נחנך מוזיאון לאמנות עכשווית-  "עולם הממתקים", דיזנגוף-סנטר בתל אביב. חנות הממתקים נשארה כשהיתה. אותם מוכרים שתדמיתם עברה כעת מהפך אישיותי, אותם מוצרים על אותם מדפים שקיבלו עכשיו שמות חדשים ("למשל "ממתקים למתוקתי" על שם להיט הזהב של להקת המחפשים). כל אלה הפכו כעת למוצגים בעולם אגדות חדש ומופלא שברא האמן, אפוף בצלילים סכריניים ובניחוחות שוקולד ווניל. וקהל הלקוחות שנכנס לחנות בתקופת קיום התערוכה, הפך לשותף במעשה האמנות.

זה היה המוזיאון הראשון שהכריז חוני המעגל על פתיחתו בשורה של בתי עסק ובתי שעשועים, במסגרת הפרוייקט שלו "רדי מייד עם תוספות".

זוהי תמצית יצירתו:
בשלב הראשון, משלב חוני את "התוספות" האמנותיות שלו ב"עולם האמיתי", בתוך מרקם ציבורי שחי ופועל בצורתו התרבותית המוכרת והבנאלית, כמו חנות הממתקים. בשלב השני, מעתיק האמן את התבנית על מכלול מוצריה ומוכריה אל החלל המנוכר של המוזיאון.

המוזיאונים הבאים, אותם אצרו  מארק שפס, נעמי שלו וליאת שכטר,  בשיתוף עמותת אמני הפרפורמנס בישראל, נפתחו בזה אחר זה כפטריות אחר הגשם, ברשת המשביר לצרכן, חברת דלתא קולור ואחרים:

בחנות הומלי לריהוט אמבטיות ברחוב קינג ג'ורג' פינת רש"י, בנוכחות כבוד ראש העיר מר רוני מילוא. בהמשך, הועתקה התבנית למוזיאון ינקו דאדא בעין הוד.

בקולנוע זמיר בתל אביב שהקרין דרך קבע סרטים פורנוגרפיים, חוני תיעד בהיחבא את כניסת הקהל לקולנוע  והקרין לפני פתיחת הסרט הכחול את הקהל שנכנס ברגעים אלה לקולנוע. בהמשך, בין סצנות הסרט הפורנוגרפי, ובתיאום עם המקרין, שילב האמן קטעים מסרט המופת הקלאסי "תותי בר" של אינגמר ברגמן.

בבתי קפה ברחבי תל אביב, כסית, רוול, נגה, תכלת ואחרים, שתל האמן סידרת מאפרות מזכוכית שבתחתיתן הוטבעו דיוקנאות הוריו הקשישים.  יושבי הקפה שאיפרו סיגריות על תמונות אביו ואמו במהלך החודשים הבאים, או לחילופין שסירבו לעשות זאת והעדיפו לזרוק את בדלי הסיגריות לריצפה- השתתפו במודע או שלא במודע, באקט אמנותי טעון, שענה לשם "בירקנאו 3" / מתוך הסידרה: "להפיץ את האפר". "מבחינתי היתה זאת סידרה של שאיפות עשן שהוצגו בארובות אושוויץ" אמר האמן. "כמו האזהרה על קופסאות הסיגריות, גם ההשתתפות באקט הזה היא דרך מסעירה לסיים את החיים בנזקים ארוכי טווח. עד אז שימרו על עצמכם".