חגיגות ה40 המרחב הפלסטי

 40 שנה לניצחון. מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. 2007

עוצמה צבאית עם נצנצים! כרטיסי שנה טובה מוזהבים ומוכספים שאחרי הניצחון הצבאי ב-1967, איחלו "שנת שלום וביטחון|".  גלויות שהן שיר הלל בוהק לכוחות הביטחון, לחיילות הצועדות בסך במצעד הצבאי, למטסי הפנטומים, למשה דיין בעל הרטייה, לעזר וייצמן הצבר הנועז.  אך בל נטעה: מפגן המיליטריזם הציוני המצוייר הזה שימש בעצם למשלוח ברכות אישיות, קטנות, אינטימיות. כרטיסי הברכה נרכשו בכל פינה ברחבי הארץ שבועות לפני ראש השנה, הוטמנו במעטפות צחורות ונישאו על כפי הדוורים לחברים ולקרובי משפחה.

כעבור 40 שנה, לקח חוני את המעשה האינטימי, הנאיבי, והפך אותו לתופעה מונומנטלית, שיווקית, מוחצנת. "השנות הטובות" של פעם, הוגדלו למימדי כרזות ענק והודבקו על מרבית האוטובוסים במדינה, ועליהן מתנוסס הסלוגן הפרסומי "40 שנה לניצחון". בכרטיסי הברכה של פעם שילב חוני דוגמניות תוצרת בית – ליסה מסיקה, מרגריטה למברג, מאיה גולק ואירנה טחטרובה.  חוני המשיך בכך את מעשה ה"רדי מייד עם תוספות" שלו: להעתיק תבניות מוכרות מן המציאות, ולשלב בהן את אמנותו, מבלי לשנותן.

התערוכה המוזיאלית שהוצגה על ידי מוזיאון ינקו דאדא, הפכה על גבי האוטובוסים הנוסעים לתערוכה קינטית, האונסת ומאלצת את עוברי האורח ברחובות ההומים לצפות בעבודות הנעות לעברו בהפתעה גמורה.

אצרה רעיה זומר, הפיק המו"ל ואספן "השנות הטובות" דני וילנסקי, בחסות חברת כנען – מדיה בתנועה בע"מ. בחלל המוזיאון בעין הוד נפתחו חגיגות 40 שנה לניצחון במאכלים כיד המלך ובמנעמי ימי האופוריה המשכרים שאחרי הניצחון ב-1967, משולבים באמנות בת זמננו. הופעות רוק וחזנות (להקת מונוטוניקס והחזן חיים אדלר), קייטרינג של מנות קרב ומסדרים שערך סא"ל יובל חלפי לצד מיצגי דאדא של חבורת "סמרטוט".

מן הקטלוג:

רעיה זומר

אורי אבנרי