קבוצת סמרטוט

 

קבוצת סמרטוט

קבוצת סמרטוט. קבוצת אוונגרד היוצרת בתחום אמנות הפרפורמנס בהנהגת האמן הקונספטואלי הרב-תחומי חוני המעגל. קבוצת דאדא הפעילה מראשית שנות ה-80 של המאה העשרים, מזוהה עם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר ופסטיבל ישראל, ומעלה את "פסטיבל הדגנרטים" השנתי בסינמטק תל אביב מאז שנת 2002. החל משנות ה-90, פועלת במסגרת עמותת אמני פרפורמנס בישראל לקידום האמנות הבינתחומית ובמסגרת מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד. ייחודה של קבוצת סמרטוט הוא  "פיסול בקהל" ובהעתקת תבניות תרבותיות על כל יסודותיהן ומרכיביהן בסגנון המכונה "רדי מייד עם תוספות".

רקע

פעילות הקבוצה החלה בשתוף פעולה הדוק בין חוני המעגל לאמן התנועה רוני סגמן במשרדם בחוף ימה של תל אביב. במהרה נוצר גרעין משתתפים קבוע רב תחומי: תיאטרון, מיצג, אמנות פלסטית, מחול, וידיאו ומוסיקה שנמשך עד ימים אלה.

המופע הראשון של הקבוצה, "ערב החורבן",   עלה ב-1981 במסגרת "לילות יפו". המופעים הבאים עלו  במקלט לאמנות עכשווית ובגלריה שלוש. החל מ-1986 הפכה קבוצת סמרטוט מזוהה עם פסטיבל עכו לתיאטרון אחר, שם העלתה מופעים רבים. ב- 1987 הופיעה הקבוצה  במפגש אמנויות, תל חי 1987. מופעי "סמרטוט" במסגרת פסטיבל ישראל: "על המוקד לקידוש השם", "הסעודה האחרונה בכיכר ציון", ו"עגל הזהב בגיא בן הינום", עוררו סערה בקרב קבוצות נוצריות ויהודיות אורתודוכסיות. מאז 2002 מעלה הקבוצה את "פסטיבל הדגנרטים" השנתי בסינמטק תל אביב, בשיתוף אמנים אורחים. משנות התשעים של המאה העשרים פועלת הקבוצה במסגרת עמותת אמני הפרפורמנס בישראל לקידום האמנות הבינתחומית.

מאפיינים

חוני המעגל וקבוצת סמרטוט פיתחו במופעיהם את שפת ה"רדי מייד עם תוספות", בהם מועתקת תבנית חיים שלמה, ובתוכה, מבלי לשנותה ומבלי להפריע למהלכה היומיומי,  משולבת "התוספת" האמנותית.

מופעי קבוצת סמרטוט נפתחים לא פעם בהתנהלות טקסית, מאופקת, תוך שמירה על סדר חברתי- בורגני או פולחני, שבמהרה מופר לכדי טראנס פגאני, חולני, אלים וטוטאלי ללא חיץ בין המשתתפים-השחקנים לבין הקהל. והקהל משמש חלק בלתי נפרד מהארוע כולו. כתוצאה מכך, נדרשים לא פעם חברי הקבוצה המשתתפים על ידי פסטיבלים ומוזיאונים, לחתום על כתב התחייבות בנשיאה ובאחריות מלאה במקרי פגיעה בגוף ובנפש של היוצרים והקהל במהלך המופע.

גיורא מנור, כתב העת סטודיו, גליון 20, 1991: "מה שמבדיל את אירועי סמרטוט מרוב מיצגי הרחוב, המוזיאון והגלריה , הוא המיזוג המושלם בין האישי-אינדיבידואלי. תחושת ההיסטוריה הכללית, כביטוי לאישי הפרטי של היוצר… חוני משחק, משתעשע, או מתאבל, במושגים היסטוריים-תרבותיים מקומיים מוכרים, המשמשים לו ולבני קבוצתו כנקודת ארכימדס, לבנות עליה את עולמם".

לכאורה, כותב גיורא מנור, "מצביע השם סמרטוט לכיוון של אמנות אנטי אסתטית. אבל למעשה, מצטיינות העבודות בהקפדה צורנית, אסתטיקה ובצבעוניות".  מופעי קבוצת סמרטוט מרובות תקציב הדורשות תמיכה מסחרית וממסדית. המופע "גן ילדים מלא עכברים" דרש הובלה והצבה של גן משחקים ציבורי שלם, מאחורי "בס"ד החתונה" עמדה הפקת חתונה ישראלית על כל מרכיביה, "על הרמפה" דרש שיחזור חנות קצבים ברלינאית מ-1933, ב"קומיקס מחתרתי" נסגר הקהל בכלוב ברזל ענק מימדים בן 40 מ"ר.

חברי הקבוצה

הקבוצה כוללת אמנים שצמחו מתחומי האמנות השונים, מחול, מיצג, וידיאו, תיאטרון, מוסיקה וצילום.

במשך השנים השתתפו עשרות אמנים בקבוצה מסביב לגרעין קבוע .  בין היוצרים שנטלו בה חלק, וחלקם פעילים בה עד עצם היום הזה: רוני סגמן, גיל אלון, סמדר יערון, רמי חיימוב, יאיר דלל,  מיכל ופטריק גרוב, חזי שוחט,  חאלד אבו-עלי, רוזי שור-קון, כריסטי ליטל, המודל לוסי, ליסה מסיקה, רמי גורן, תמר בורר,   יעל יאירי, אילן זיו,  תניה זיסקינד, אורנה לביא, יעל לאור, ד"ר דרור אלימלך, נימה יעקבי, אילן גול, עדן אמינוף, יובל חלפי, יוסי זמיר, פלורנס פיש, גלית חממי, נלי אור-אזולאי, דינה בליך, כריס הקוסם, אילון נופר, נאווה סופר, רון ידידיה, משה ורדי, ברי סימון, שרונה וונוס, רם דקל, קרן אור שרעבי, אורית גבאי, טל רבוי, קוראל שגיא, ליאורה פישמן, אורית גבאי, דנה מיכאלי, זהבה סתם, להקת מידנייט פיקוקס, להקת מונוטוניקס.

מבחר ממופעי קבוצת סמרטוט

1981- ערב החורבן – פסטיבל לילות יפו.

1984- תרנגול על שיפוד – גלריה שלוש, יפו.

1986- ההיסטוריה של היהודים: פרק ב'. פסטיבל ישראל, ירושלים.

1986- המבדיל בין קודש לחול. – פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

1986- אלה הפרטים כפי שנמסרו. קמרה אובסקורה, ת"א.

1987- קופים, מוטציה שלילית. אירוע תל-חי לאמנות בת זמננו.

1987- קורבנות –  פסטיבל עכו" פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1987- עגל הזהב בגיא בן הינום – פסטיבל ישראל, ירושלים.

1988- הסעודה האחרונה – בככר ציון-פסטיבל ישראל, ירושלים. (ציון לשבח)

1988- מרתון קבוצת סמרטוט. גלריה שרת גבעתיים

1989- גבול, חיץ. פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

1989- עלייה על המוקד על קידוש ה' – פסטיבל ישראל, ירושלים.

1989- השעירים לעזאזל. פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

1990- הפסיון – הר הצופים, פסטיבל ישראל, ירושלים.

1991- על הא ועל דאדא – המכון הצרפתי, שגרירות צרפת.

1992- חזיר יהודי – פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1993- על הרמפה-העתקת חנות קצבים כשרה מברלין, פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1994- חילול – פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1994- גן ילדים מלא עכברים – פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1995- קומיקס מחתרתי-פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1996- המבדיל בין קודש לחול – פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

1998- גן ילדים מלא עכברים. פסטיבל עכו לתיאטרון אחור.

1999- אור לגויים. מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.

2000. התנערי מעפר – מסע הצלב 2000 – הטריאנלה הבינלאומית למיצב, מוזיאון חיפה.

2001- בשר תותחים – פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

2004- אוריינט אקספרס. פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

2007- קתרזיס – תאטרון הבימה.

2008- קבורת חמור – פסטיבל עכו לתאטרון אחר.

2008- בבושקה-משתה מלכים,דאדא מלך, ישראל – מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד.

2009- בס"ד החתונה – (עם  "המוכתר" ). המרכז הגאה, גן מאיר, תל אביב.

קטלוגים: 

1990- "סמרטוט", הוצ' משרד החינוך והתרבות, מפעלות דיסקונט לתרבות ואמנות

1999- "אור לגויים – מגזין החשק העברי הראשון", עמותת אמני פרפורמנס בישראל, בסיוע  משרד המדע, התרבות והספורט

( רחל מיכאלי- דוקורייטינג.)